ECO – בין טקסס לחיפה

זיהום אוויר. זה פוסט על הבית שבו גדלתי. הבית הזה שבכל פעם שאני חוזרת אליו, מסמלות אותו שתי הלבניות של בתי זיקוק. זה הבית, זה הריח שצריך לחצות דרכו, להשתדל מבלי לייצר יותר מדיי סירקולציה של אוויר, לא שהאוויר התל אביבי כל כך נפלא, אבל זיהום האוויר של התעשייה הכבדה באזור מפרץ חיפה הוא משהו שמעולם לא היה ספק בו. ארגוני סביבה טוענים כי זיהום זה שהוא מהגבוהים בישראל, הוא זה שאחראי לאחוז התחלואה והתמותה בין הגבוהים בישראל משורה של מחלות כמו  האסטמה שאני כבר לא זוכרת כמה שנים אני כבר סוחבת איתי, כמו סוגי סרטן שונים ומחלות לב (שגם אלו לא נעלמו מעיניי בנוגע למכרים קרובים ורחוקים יותר).

ארובות בתי הזיקוק בחיפה. צילום: אילן מלסטר

בתי הזיקוק בחיפה אפופי עשן
צילום: דורון הורביץ, באדיבות המשרד להגנת הסביבה

עופר ברקן, חבר יקר כתב פוסט נהדר כ"יריית פתיחה" למאבק אמיתי על החיים של תושבי האזור (מבלי לדבר על הנזקים הרחוקים יותר שיקרו כתוצאה מאיזושהי תאונה קטנה בכור, סליחה בבתי הזיקוק). עופר כותב על תאונה שקרתה בבתי הזיקוק בטקסס, דבר שעלול לקרות בסופו של דבר גם כאן. חשוב לי להביא את כל דבריו בשלמותם: "הפיצוץ בטקסס היה כל כך עוצמתי שהוא היה שקול לרעידת אדמה. בחיפה זה יכול לקרות בעוצמה חזקה בהרבה, בתוך ארסנל שרק הולך ומתעצם, ומכניס הרבה כסף לאיש אחד עם טירה בלונדון.
הגורם לפיצוץ בטקסס (שהביא ל- 15 הרוגים, 160 פצועים ומאות בתים הרוסים) הוא מאגר של 50 טון אמוניה מתוך 2,300 שהיו במפעל הכימיקלים. במפרץ חיפה יש פי 240 (!) מהמאגר שהביא לפיצוץ בטקסס = 12,000 טון.


כמה עובדות על מיכל האמוניה – 
• המיכל נבנה ב- 1986 ופועל ללא היתר בניה (תארו לכם מה היה קורה אם הייתם סוגרים מרפסת בלי היתר).
• האמוניה הוא גז שנועד לייצור דשן ולהקפאה.
• לפני כעשור הממשלה החליטה להעביר אותו למקום פחות מאוכלס, אך זה לא קרה ועיריית חיפה לא הצליחה לגרום לזה לקרות.
• ההערכה שבפיצוץ שלו יהרגו כ- 17,000 אנשים. אם יפגע גם מתקן בקרבת מקום שמכיל חומר הנקרא אטילן, הפיצוץ יהיה גדול יותר.
• המיכל נמצא באזור הנקרא שבר יגור, שזו שלוחה של השבר הסורי-אפריקאי, ונמצא בסיכון לרעידת אדמה קשה. 
• מפעל חיפה כימיקלים המחזיק במיכל, היה בבעלות המדינה ונמכר במחיר מציאה של 50 מיליון דולר לאריה גנגר, חברו של ראש הממשלה דאז אריק שרון. בנו שירש את המפעל מכר אותו לאמריקאי בשם אדי טראמפ. 
• במשך חצי שנה ב- 2011 המפעל הושבת, לאחר שההנהלה סירבה להכיר בועד העובדים שהוקם בעזרת ארגון כוח לעובדים. בשיא הסכסוך איימו העובדים שידליפו מידע על בעיות הבטיחות במפעל, מה שהביא את ההנהלה להתקפלות.
• צה"ל הצהיר לפני מלחמת לבנון השניה כי בעת מלחמה תוצא מרבית האמוניה מהמפרץ, אך בפועל זה לא קרה.

------
קשה להאמין אבל האמוניה היא רק קצה הקרחון. מפרץ חיפה הוא הבית של החומרים המסוכנים. הדובדבן שבקצפת הוא מתקן הנקרא הפצחן המימני שהוכנס ב- 2012 לבתי הזיקוק. המתקן נועד לפיצוח קטליטי. במילים פשוטות זוהי דרך מתוחכמת לזיקוק נפט, אך בצדה גם סיכון גדול המפורט כאן.

מי שבדק את בטיחות המתקן הם אנשי מקצוע מטעם בתי זיקוק. המשרד להגנת הסביבה קיבל את המלצתם במקום למנות בודק חיצוני. 

הברום, חומר מסוכן שדליפתו עלולה לפגוע בעשרות-אלפי אנשים, מיוצר בים המלח בכמויות גדולות מאוד. רוב הברום מיוצא לחו"ל דרך נמלי אשדוד וחיפה. ב- 2011 הוחלט לצמצם את כמות ברום שעוברת דרך מפרץ חיפה.

במפרץ חיפה שלוש חוות דלק השייכות לבתי הזיקוק. אחת מהן במרחק של כ- 300 מטר מבתי מגורים. החוות הוקמו לפני כשמונים שנים, ואינן עומדות בתקני הבטיחות. התכנון הוא לאחד ולהעביר את שלוש החוות למתחם גדול סמוך לבתי הזיקוק.

------

זיהום אוויר בחיפה. צילום: ערן ובר

הפגנה של מגמה ירוקה. צילום: שי לוי

נשים בצד את החומרים המסוכנים, בואו נבדוק מה קורה לנו כבר כיום. התחלואה בחיפה גבוהה בכ- 20% מהממוצע הארצי. למרות דרישת המשרד להגנת הסביבה, יונה יהב מסרב להכריז על האזור כמוכה זיהום (בניגוד לת"א וירושלים שכן הוכרזו), רק כדי לשמור על המוניטין ה"נקי והמפואר" של העיר.

מחקרים פנימיים של בתי זיקוק הוכיחו כי הם הגורם העיקרי לתחלואה. למרות זאת ראש העירייה נותן יד להרחבת בתי הזיקוק ביותר מפי שלושה. בנוסף לחיפה, גם נשר וקרית-אתא מוכנות להרחבה, כשכל שאר הישובים מסביב הביעו התנגדות. מדוע דווקא עיריות נשר, חיפה וקרית-אתא? כנראה בגלל שהם אלה שמקבלים ארנונה מבז"ן שתגדל כתוצאה מההרחבה. 

הנהלת בז"ן מבקשת בתכנית שהגישה לועדות התכנון "צ'ק פתוח", כלומר לא להצהיר מה היא הולכת לבנות – האם מתקנים להגנה על הסביבה, משרדים, או אולי מתקנים נוספים לזיקוק נפט שיזהמו עוד יותר את האזור. 

בבז"ן טוענים שרמות פליטת המזהמים ירדו לאחר שהותקנו מסננים. אכן המשרד להגנת הסביבה חייב את בז"ן לעמוד בתקנים נוקשים יותר מבעבר, וההצלחה היא חלקית. מתבצעים ניטור ודיגום של המזהמים באזור חיפה, אבל הרבה פחות ממה שאמור להתבצע. רק שמונה מתוך עשרים ושמונה מזהמים מנוטרים. בנוסף, הוחלט על דיגום של עשרים וששה ימים לאורך השנה בהתאם לחוק אויר נקי. ב-2011 רק חמש פעמים בוצע הדיגום. גם במעט הפעמים שהחומרים נדגמים נמצאות חריגות של עשרות אחוזים.

------

הפגנה של מגמה ירוקה. צילום: שי לוי

מה עוד קורה בחיפה שלא מתקיים באף מקום אחר?
• חיפה היא העיר היחידה בישראל שבה עוברות רכבות משא. בכל שאר הערים יש מסילה שעוקפת את העיר. בתוך רכבות המשא יש גם חומרים מסוכנים כמובן.
• פולינום – מה זה בכלל? מול העיר התחתית עומד לקום מתקן ענק לאכסון צוללות.
• לפני כעשור הוחלט שבסיס חיל הים יתפנה למיקום אחר לטובת התושבים. זה כמובן לא התבצע.
לכל אלה ועוד עיריית חיפה נותנת יד בטיעונים שונים ומעורפלים.

------
כל מה שקיים במפרץ חיפה עומד להתעצם בזכות הקמת נמל ענק. הנמל הוא דלת הכניסה והיציאה של המפרץ, של מדינת ישראל ואפילו של המזרח התיכון. יונה יהב התגאה שחיפה זכתה בנמל העומד להתרחב ולהכניס מאות מקומות עבודה, אך הצניע את זה שהוא יחריב סופית את האזור. הנמל עומד להיות השלישי בגודלו בים התיכון, משהו ענק ומפלצתי, למרות שכיום כבר לא בונים נמל כל כך קרוב לאוכלוסייה. רוב הנמל יהיה בידיים פרטיות, ככל הנראה של טייקון ישראלי כלשהו שמבין בספנות ובתעשייה כבדה.

הנמל עומד לקום בתוך מתחם מיובש בים, כלומר 2.5 ק"מ לתוך הים יהיו מיובשים וישנו את פני המפרץ. בעורף הנמל יהיה מתחם עצום שיכבוש את רוב אזור המפרץ. חברת נמלי ישראל מצאו לו שם נחמד ונעים: הפארק הלוגיסטי. הפארק הזה יתמלא במוצרים וחומרי גלם, ובצדו מפעלים נוספים ואזור תעשייה שרק גדל, מזהם ומסכן אוכלוסייה.

נמל חיפה עומד להיות השער למזרח התיכון כולו. כן, גם לעיראק, איראן וסעודיה, ובחברת נמלי ישראל מוצגות כבר טבלאות המספרות את כמויות החומרים שיועברו לשם. בימים אלה נסללת מסילת רכבת לבית-שאן. שר התחבורה מתגאה בחיבור הפריפריה, אך מטרתו העיקרית היא לחבר בין מפרץ חיפה לאזור התעשייה בירדן, ומשם לכלל המזרח התיכון. שיתוף הפעולה המתרקם עם ירדן אולי יכניס כסף לישראל, ובעיקר לעידן עופר, אבל יהפוך את מפרץ חיפה לפח זבל הרבה יותר גדול ממה שהוא כיום.

---
איך זה עובד?

ועדות התכנון של משרד הפנים מאשרות תכניות ארציות ומקומיות. בראש המערכת הזו יושבת ראש מינהל התכנון – בינת שוורץ. שוורץ היא המוציאה לפועל של תכניות נתניהו לבינוי הארץ, ומתוך אינטרסים של בעלי הון.

הועדות אינן חשופות לציבור, אלא רק מספר שנים לאחר שהן עובדות על התכנון. כך למשל על הרחבת הנמל עובדים במשרדי הפנים, התשתיות ובחברת נמלי ישראל משנת 2007, אך הציבור שמע על כך רק בסוף 2012. ככה נרקמות התכניות בחסות בעלי ההון המקושרים לאותם פקידים בכירים.

כתבת בערוץ 10 אמרה לי לא מזמן "אם עידן עופר רוצה שמשהו יקרה בישראל, הוא לא צריך הרבה – אלא רק שיחת טלפון לנתניהו".


* הנתונים מתוך הקואליציה לבריאות הציבור וממחקרים אקדמיים.

זה יכול לקרות גם אצלנו, בעצמה גבוהה בהרבה משהתרחשה בטקסס, זה יכול לקרות גם אצלנו ועד שזה יקרה, אנחנו כבר חיים בזיהום עשרות שנים. אנקדוטה קטנה של זיכרון ילדות – אני זוכרת יום אחד של שמש, אני חושבת שהייתי בת 3, הייתי חולה מאוד, עם דלקת ראות קשה, כך אמרו אז, וכך לדעתי גם החלה האסטמה שלי. אני חושבת שרציתי כוס מים, אך לא יצא קול מהפה שלי. ניסיתי נורא לדבר, רק "כוס מים", ראיתי את הכל מטושטש, הכל שחור, הכל נעלם בזמזום צורם באוזניי.

בעקבות הפיצוץ בטקסס, נפתח קמפיין בשם "17,000 אזרחים לא רוצים למות". ראשיתו של הקמפיין יהיה בהפגנה ב 24 למאי 2013. אני מקווה שהפעילות כנגד הרחבת בתי זיקוק לא תסתיים בהפגנה, הפגנות לא מערערות את אמות הסיפים. הקריאה ברורה: "תקלה קטנה במפעלי הכימיקלים ובמיכל האמוניה במפרץ חיפה וכולנו נמחקים. הערכות מומחים: 17.000 הרוגים ועשרות אלפי נפגעים בפיצוץ מיכל האמוניה. אף אחד לא עושה את העבודה בשבילנו, לא בממשלה, ולא בעירייה".

walter.h1900@gmail.com