(עדות #45): הילה ולטר
הי שמי הילה (26) ומעולם לא הייתי בתוך הארון הירוק. ההתקלות הראשונה שלי עם קנאביס הייתה בגיל ההתבגרות באיזה פסטיבל בומבמלה. פתאום הרגשתי הקלה אמיתית ואפילו לא ידעתי מה היה כל כך כבד עליי בתור פישרית מתבגרת, כאבים, פגיעות, לא משנה, בעיקר מה שנעלם עם צריכת קנאביס היתה האסטמה הכרונית שממנה סבלתי מילדות (ואני עדיין סובלת ממנה במצבי קיצון וכשאין מה לעשן) ואז גם גיליתי שזה לא האופי המחורבן והדחוי שלי וששנים סבלתי מחרדה חברתית - כזו שבעת צריכת קנאביס מתפוגגת לחלוטין ואני הופכת להיות עצמי כמו שתמיד רציתי להיות.
עם קנאביס אני בת טובה יותר ובת זוג טובה יותר, אני סטודנטית טובה יותר ואני כבר לא נטל על עצמי בעיקר. אבל המצב הוא כזה שאני יודעת בדיוק מה התרופה שלי, מה מכניס אותי לפרופורציות, מה מתקן אותי, מה מרכז ומאפס אותי ומשדרג אותי, אבל ידיי אינן משיגות את התרופה המופלאה הזאת כמו שאני צריכה. אני עבריינית גרועה, מעולם לא ממש ידעתי איך "להתארגן", זה תמיד הרגיש לי כל כך לא נכון, אני גם שקרנית גרועה ושונאת להתחבא ולהחביא אבל אני מתחבאת ומחביאה. לא מהוריי, משפחתי וחבריי. אני לא מפחדת, פשוט נמצאת במצב בו נמנעת ממני גישה לחלק אינהרנטי מהטבע. אני לא שותה אלכוהול, ולא צורכת בשר, חלב, גבינות וכו' - קנאביס דוחה מהגוף שלי דברים שאינם טבעיים ונכונים לו, הוא הציל אותי בגמילות נוראיות ממשככי כאבים וגם עוזר לי בגמילה מסיגריות ובכלל פלאים מה שהצמח הזה עושה לגוף שלי, אני נראית טוב יותר ובריאה יותר ויכולה להישבע שאפילו פצעים מתאחים מהר יותר.
אני אוהבת לעשן, לאדות, לאכול ולהזליף קנאביס. אני אוהבת לחיות, ללמוד, לצחוק, להרגיש, לרוץ, לשחות, לכתוב, לצייר, לנשום ולהפסיק כל הזמן לחיות בכאב ובחרדות.
זו לא הפעם הראשונה שאני כותבת על קנאביס, אני כותבת ופעילה במאבק ללגליזציה תקופה דיי קצרה יחסית אך אני מרגישה שזה המקום הנכון להיות בו. השאיפה הגדולה שלי היא לפצח את מחסומי הבורות ושטיפת המוח ולהראות את דרך האמת והתקווה והיא דרך הטבע, כמו קנאביס כך גם מנגו, ותותים ועגבניות וחצילים ומנטה ומרווה ופטרוזיליה ותפוחי אדמה. אני מאמינה בטבע, אני מאמינה בבריאה השלמה ואני מאמינה שקנאביס הוא חלק בלתי נפרד ממנה.
אני גם מאמינה ששנים במחתרת עשו לצמח המופלא המון תועלת, הוא גדל והתפתח במחתרת באופן שלא מותיר ספק לכך שבני אדם אוהבים וצריכים אותו, יש כל כך הרבה זנים חדשים שיכולים לרפא כל כך הרבה תחלואות מודרניות. קנאביס חשוב לנו פיזית, נפשית, רוחנית, חברתית, כלכלית, מגדרית (כי אין על נקבות:)) ואקולוגית.
לעולם חופשי טבעי וירוק יותר....
|הילה
הי שמי הילה (26) ומעולם לא הייתי בתוך הארון הירוק. ההתקלות הראשונה שלי עם קנאביס הייתה בגיל ההתבגרות באיזה פסטיבל בומבמלה. פתאום הרגשתי הקלה אמיתית ואפילו לא ידעתי מה היה כל כך כבד עליי בתור פישרית מתבגרת, כאבים, פגיעות, לא משנה, בעיקר מה שנעלם עם צריכת קנאביס היתה האסטמה הכרונית שממנה סבלתי מילדות (ואני עדיין סובלת ממנה במצבי קיצון וכשאין מה לעשן) ואז גם גיליתי שזה לא האופי המחורבן והדחוי שלי וששנים סבלתי מחרדה חברתית - כזו שבעת צריכת קנאביס מתפוגגת לחלוטין ואני הופכת להיות עצמי כמו שתמיד רציתי להיות.
עם קנאביס אני בת טובה יותר ובת זוג טובה יותר, אני סטודנטית טובה יותר ואני כבר לא נטל על עצמי בעיקר. אבל המצב הוא כזה שאני יודעת בדיוק מה התרופה שלי, מה מכניס אותי לפרופורציות, מה מתקן אותי, מה מרכז ומאפס אותי ומשדרג אותי, אבל ידיי אינן משיגות את התרופה המופלאה הזאת כמו שאני צריכה. אני עבריינית גרועה, מעולם לא ממש ידעתי איך "להתארגן", זה תמיד הרגיש לי כל כך לא נכון, אני גם שקרנית גרועה ושונאת להתחבא ולהחביא אבל אני מתחבאת ומחביאה. לא מהוריי, משפחתי וחבריי. אני לא מפחדת, פשוט נמצאת במצב בו נמנעת ממני גישה לחלק אינהרנטי מהטבע. אני לא שותה אלכוהול, ולא צורכת בשר, חלב, גבינות וכו' - קנאביס דוחה מהגוף שלי דברים שאינם טבעיים ונכונים לו, הוא הציל אותי בגמילות נוראיות ממשככי כאבים וגם עוזר לי בגמילה מסיגריות ובכלל פלאים מה שהצמח הזה עושה לגוף שלי, אני נראית טוב יותר ובריאה יותר ויכולה להישבע שאפילו פצעים מתאחים מהר יותר.
אני אוהבת לעשן, לאדות, לאכול ולהזליף קנאביס. אני אוהבת לחיות, ללמוד, לצחוק, להרגיש, לרוץ, לשחות, לכתוב, לצייר, לנשום ולהפסיק כל הזמן לחיות בכאב ובחרדות.
זו לא הפעם הראשונה שאני כותבת על קנאביס, אני כותבת ופעילה במאבק ללגליזציה תקופה דיי קצרה יחסית אך אני מרגישה שזה המקום הנכון להיות בו. השאיפה הגדולה שלי היא לפצח את מחסומי הבורות ושטיפת המוח ולהראות את דרך האמת והתקווה והיא דרך הטבע, כמו קנאביס כך גם מנגו, ותותים ועגבניות וחצילים ומנטה ומרווה ופטרוזיליה ותפוחי אדמה. אני מאמינה בטבע, אני מאמינה בבריאה השלמה ואני מאמינה שקנאביס הוא חלק בלתי נפרד ממנה.
אני גם מאמינה ששנים במחתרת עשו לצמח המופלא המון תועלת, הוא גדל והתפתח במחתרת באופן שלא מותיר ספק לכך שבני אדם אוהבים וצריכים אותו, יש כל כך הרבה זנים חדשים שיכולים לרפא כל כך הרבה תחלואות מודרניות. קנאביס חשוב לנו פיזית, נפשית, רוחנית, חברתית, כלכלית, מגדרית (כי אין על נקבות:)) ואקולוגית.
לעולם חופשי טבעי וירוק יותר....
|הילה
Off Notes
walter.h1900@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה