מצאתי את עצמי יותר מדיי פעמים לקראת סוף הסמסטר הקודם בנסיעות קריות - תל אביב - קריות. בכל פעם מחדש היה נחמץ הלב כמו לעזוב אהובה ישנה שאתה פוגש בכל יום ואוהב כל כך למרות שהיא כבר לא מה שחשבת עליה ובכלל כבר חשבת שאין לכם עוד סיכוי לאהבה. זאת תל אביב ששנאתי ואהבתי והתגעגעתי כל כך לחיים שפעם היו לי, בידיעה ברורה שמה שיבוא אחרי תקופת הביניים הזו יהיה החיים, לא כמו שתכננתי אותם, אבל בלי פשרות. אני עצמי תמיד ותמיד אשאר עצמי גם אם בגלל האמת שלי אני אשאר בלי כלום.
walter.h1900@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה