סיכום שבועי 21-26.4.13

21.4.13

דוד בן יוסף, המחנך והסופר בן ה-80 ששבת רעב, סיים בסוף השבוע את שביתת הרעב שלו לאחר תשעה ימים ללא מזון. דוד שבת רעב כנגד התנכלות משרד החינוך למסגרות חינוך אלטרנטיביות. דוד סיים את שביתת הרעב שלו לאחר ששר החינוך התקשר אליו ביום שישי לפני כניסת השבת, והזמין אותו להיפגש.

אין המדובר במסגרות חינוך הישגיות לעשירים, אלא במסגרות שקמו לא פעם ביוזמת הורים שחיפשו מסגרת עם גישה חינוכית שונה. ראו למשל את דבריו של קולו אור, מנכ"ל עמותת הבית העגול, בדברים שכתב לשר החינוך על קיר הפייסבוק שלו:

"מסגרות אלטרנטיביות אלה נוצרו בכדי לתת מענה לאוכלוסיות שאינן מוצאות מענה זה במערכת הרשמית, וההורים בהם אינם מאופיינים באליטיזם. הם לא מחפשים חינוך יקר והישגי דווקא, ומה שמאפיין אותם הוא בראש ובראשונה סדר העדיפויות שלהם, אשר שם את החינוך (שאותו אין להם לצערם אפשרות לקבל במערכת החינוך הרשמית, שאין בה כיום מענה לתפיסותיהם ואמונותיהם) הרבה לפני רכב חדש, אייפון או חיסכון לטיול".

אז אמנם דוד סיים את שביתת הרעב שלו, אולם מעשהו עורר שיח רחב ברשת בעניין החינוך האלטרנטיבי ומדיניות משרד החינוך כלפיו.

הודות ליוזמה שקוראת לאנשים להציף את קיר הפייסבוק של שר החינוך שי פירון ("יש עתיד") בקריאה לתמוך בחינוך האלטרנטיבי, החלו הורים לילדים במסגרות האלטרנטיביות לכתוב לשר החינוך, כמו למשל דבריה של      אביטל אזרך:

"כבוד השר שי פירון, 

שמי אביטל ואני אמא לשלושה ילדים. הגדול שבהם לומד בחטיבה, בחינוך הרגיל ומוצא את דרכו בהצלחה יתרה, במערכת הקונבנציונאלית. הקטנה עומדת להצטרף בשנה הבאה.. את בני האמצעי בן העשר, שלחתי לכיתה א', לפני ארבע שנים, בדמעות. ולא אלו שבאות מהתרגשות אלא מדאגה. 

"היה לי ברור שיהיה לו קשה להתמודד במסגרת הלוחצת וחסרת הפניות, של בית הספר... ואכן כך היה. הקשיים והתסכול עוררו עוד קשיים ותסכול. "אני נחנק שם" היה משפט שחזר על עצמו שוב ושוב.

"פנינו בהמלצת הצוות החינוכי, לטיפול ומהר מאוד התגלגלנו במורד, דרך חוות-דעת אין סופיות של פסיכולוגים, מאבחנים, פסיכיאטרים ואף תרופות. אף אחד לא ידע למקד את הקשיים ולתת אבחון ו/או מענה. כלום לא עזר ליותם "להירגע".

"עזבתי את העבודה שלי ולוויתי אותו לבית הספר כל יום. בלעדי לא נתנו לו להיכנס!! "הוא מסוכן". הגענו לוועדת השמה. כמה וועדות. שם נתקלנו בחוסר אונים של קבוצה נכבדה של אנשי צוות. "יותם מבלבל. בשל הפער בין רמת האינטליגנציה לבין מבנה האישיות המורכב המתקשה להתמודד ולהסתגל... הוא לא בדיוק מתאים לאף מסגרת שיש לנו להציע לכם". בין השורות הכתובות כאן, מסודרות, התקיים כאוס, בלבול וחוסר אונים. יש לי ילד מיוחד ומוכשר, שלא מתאים לאף תבנית שמשרד החינוך, של מדינת ישראל, הקים!

"הגענו ל"מיתר" בבית אורן. כבר כמעט שנה שהוא קם בבוקר ומחייך. בחופשים הוא סופר את השעות לאחור. מיותר לציין שאין לו כל צורך במטפלים, מלווים, ו/או תרופות. יש לו חברים, הוא משתף פעולה ובעיקר נהנה, לומד ויוצר. אה, והוא גם מגלה מחדש את המושג "אמון" ולא היתה פעם אחת שזימנו אותי לפגישה תכופה... יותם "נירגע".

אין לי ספק שכמו יותם שלי, יש עוד ילדים רבים, ש"נופלים בין הכסאות" ו"זוכים" לתוויות כאלו ואחרות, בשל האטימות של המערכת. חברי אומרים שמגיעה לנו הזכות לבחור את הדרך לחנך את ילדינו. בהחלט. ואני מוסיפה ואומרת גם יותר מזה:

יש למשרד החינוך, ואתה בראשו, את החובה! לאפשר אלטרנטיבות לאלו שלא מוכנים להתאים עצמם, להתכופף ולהיכנס לקופסא... לאפשר אלטרנטיבות גם כשאינם מאובחנים כסובלים מהפרעה זו או אחרת".

דוד בן יוסף סיים את שביתת הרעב שלו, אבל נראה שהורי החינוך האלטרנטיבי מתחילים כעת את המאבק שלהם.

|אור-לי ברלב, חדר המצב

הצלחנו עם 150 מיליון! ומה עם 900 מיליארד?

===================================

עצרנו את ביטול החוב לדנקנר, עוצרים גם את ייצוא הגז!

שלוש נשים פתחו הבוקר בצעדה מהמרכז לירושלים.

שלוש נשים אמיצות הנאבקות בתכנית הקיצוצים המתגבשת שתפגע במוחלשים ועל יישום חוק הדיור הציבורי.

רות קוליאן, שרונה גואריהן ודינה רביב.

כולנו אתן.

רות קוליאן נושאת על גבה ארון קבורה מקרטון עליו נכתב: פה נקבר עקרון השיוויון. 

בדף הפייסבוק שלה כתבה הבוקר: יוצאים להילחם בקיצוצים ולהחזיר את הדיור הציבורי!!!

כל מי שיכול ורוצה - הצטרפו ועזרו. בעלי רכב היכולים לעזור אפילו לשעה אחת בניוד - אנא צלצלו לטלפונים 0523458821, 052345921 והציעו עזרתכם. חשוב שנהיה אתן, כל אחד ואחת לפי יכולתו.

|אבי, חדר המצב

קו לעובד: "עובד נקיון שעבד שנתיים בבית המלון מג'יק סאנרייז באילת נתפס כשבתיקו חלבה 

שלקח הביתה ומגבות. בשימוע שנערך לו אמר שלא ידע שאסור לקחת אוכל ושהוא היה זקוק לו. 

הוא התנצל והבטיח לא לחזור על המעשה. המלון החליט לפטרו בכל זאת, אולם לא הסתפק בכך 

אלא גם שלל את פיצויי הפיטורים המגיעים לו כחוק. האם לקיחה של אוכל מהעבודה באמת 

מצדיקה תגובה כה חמורה? האם לא ראוי היה יותר לבדוק מה מצבו הסוציאלי של העובד? וגם לו 

המלון אינו מתעניין במצב הכלכלי של עובדיו, האם עונש . חוק פיצויי פיטורים קבוע כי בית הדין 

הוא שיכול לקבוע שלילת פיצויים, ובית הדין השתמש באפשרות זו רק במקרים קיצונים 

וחמורים.

אנו קוראים למאג'יק סאנרייז להעניק לעובד את הפיצויים המגיעים לו בחוק! עזרו לנו להפיץ 

מקרה זה".

| ליטל חדר המצב

22.4.13  - יום כדור הארץ: יש כדורים שלא משחקים איתם

עשרות פעילים חברתיים הפגינו במלון הילטון בוועידת האנרגיה כנגד יצוא הגז. אודי חן חברינו ממגמה ירוקה ומחדר המצב, עלה לבמה ודרש את זכות הדיבור (וקיבל). ברקע נשמעו קריאות בקהל של פעילים נוספים: "הון-שלטון, עולם תחתון".

אודי אמר לבאי הוועידה: 

האינטרס של תושבי ישראל הוא לשמור את הגז לכמה שיותר שנים לכל צרכי המדינה, ואילו האינטרס של אנשי חברות הגז שיושבים באולם הוא להיפטר מהגז כמה שיותר מהר. סילבן שלום שר האנרגיה החדש ועוזי לנדאו שר האנרגיה היוצא, צריכים לעמוד על המשמר ולהגן עלינו האזרחים. 

מיכל שוקרון שאלה את שר האנרגיה סילבן שלום ואת השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ האם הוא מתכוון לשמור את הגז הטבעי ל-50 שנה? פנתה לקהל הרחב ואמרה בקול "ישראל צריכה את כל הגז הטבעי שלה! אני רוצה שהילדים שלי ינשמו אוויר נקי, אסור לכם לייצא את הגז, יש כל כך הרבה לחצים מחברות הגז על המנהיגים שלנו, חברות הגז, תפסיקו ללחוץ על המנהיגים שלנו. צריך לשמור את הגז בארץ, לדורות הבאים. חייבים לשמור גז טבעי ל 50 שנה".

צילום: עמית שעל, כלכליטס.

הפגנה מול בנק לאומי: "תשובה, דנקנר - אותה מהפכה!"

"התספורת של דנקנר 150 מיליון, התספורת של תושבה 900 מיליארד". צילום: שיר אלוני

צילום: איליאן מרשק

23.4.13

נגמרו משחקי הרכבת הממשלה, תמו חגי האביב, הסתיימה הפגרה, נגמרו התירוצים –

כנסת ישראל ה-19, ברוכה הבאה. עם חזרתה לפעילות מלאה השבוע, לראשונה מאז יולי 2012 (חיים טוב בכנסת!), מבקשים פעילי המשמר החברתי בכנסת להזכיר לחברי הכנסת את החוקים החשובים שנפלו במושב הכנסת הקודם, ואת אלה שחקיקתם נתקעה. לפניכם מוצגים חוקי העבודה שנפלו במושב הקודם - לו היו עוברים ומאושרים, מצבו של העובד הישראלי היה משתפר במעט: מספר עובדי הקבלן במגזר הציבורי היה מצטמצם, המדינה הייתה נותנת עדיפות במכרזים לעסקים קטנים ובינוניים וכן לכאלה מהפריפריה, וכן שכירים היו יכולים לתבוע את מעסיקיהם גם ללא הוכחת נזק. חשוב לקרוא. 

|אבי, חדר המצב

.מאות סטודנטים מפגינים ברחובות פיזה (איטליה) במחאה כנגד ההפרטה והקיצוצים

ביקורם של השרים פרנציסקו פרופומו וחוליאנו אמטו- שרים אשר הינם בין האחראים לקיצוצים במערכת החינוך הצית את גל מחאת הסטודנטים.

כוחות המשטרה נפרשו וכיתרו את האוניברסיטה בכדי להרחיק את הסטודנטים.

אחד המפגינים שהוכה היה כוחות המשטרה פונה לביה"ח.

|חובב, חדר המצב

עמידר ומשרד השיכון שוב מוכיחים שלרוע ולסילופים שלהם פשוט אין גבולות. לשם שינוי בית המשפט המחוזי בחיפה זורק אותם מכל המדרגות:

עמידר פינו מדירה נכה בשיעור 65% המחוברת באופן קבוע למשאבת אינסולין ואינה מסוגלת לעבוד על פי קביעת הביטוח הלאומי. האישה התגלגלה בילדותה בין פנימיות וחיה בצלו של אב אלים ובבגרותה היא אף מונתה כאפוטרופוסית לאחיה הצעיר וגידלה אותו כיוון ששני הוריה נמצאו "בלתי כשירים" על ידי רשויות הרווחה. האישה לא התגוררה בבגרותה עם אביה באופן רצוף כי אביה גרש אותה מהדירה באלימות ובאיומים, היא חזרה לדירה לאחר שהסכים ללכת לגמילה ואפילו סעדה אותו עד יום מותו. עמידר פינו אותה בטענה שמשום שלא התגוררה בדירה רצוף היא לא זכאית למעמד של דייר ממשיך, עוד הם טענו שאביה לא היה אדם אלים, על אף שבדוחות שכתבו העובדים שלהם עצמם מצוין שמדובר באדם אלים ומסוכן.

בית המשפט המחוזי בחיפה השיב את הדיירת לדירתה אף שהחברה פינתה אותה כיוון שלא עמדה באחד הקריטריונים. באגף לסיוע משפטי של משרד המשפטים טענו בשם הדיירת להתעלמות מהנסיבות האישיות.

השופטת דגן הבהירה כי האשה אולצה לעזוב את הדירה בעל כורחה וחיה בה ככל שהדבר הסתייע מבחינת מצב האלימות של אביה. "בנסיבות אלו היה מוטב לתובעת, שהיא גוף ציבורי, לנהוג בתום לב ולא לטעון טענות מופרכות".

השופטת ציינה שלא יתכן כי בועדת הערעור של עמידר שדחתה את בקשתה של האישה יושבים אותם אנשים שדחו את בקשתה מלכתחילה: "נשאלת השאלה כיצד הגוף שולל הזכות הוא אותו גוף האמור להכריע במחלוקת בין עצמו לבין הצד השני".

דגן לא חסכה ביקורת גם מוועדת הערר העליונה של משרד השיכון: "בפועל נשללה מהתובעת זכות השימוע. מה ערך להתכנסות אינסטנציית ערעור אם לא מובאים בפניה כל הנתונים הצריכים לעניין באופן שתקבל החלטה מושכלת ולא תהווה חותמת גומי לוועדה המרחבית".

|ליטל, חדר המצב

בצהרים נפגשה רות קוליאן , עם השר לפיד בלשכתו בכנסת לפגישה בת כרבע שעה. לאחר שעד כה התחמק מלהיפגש עימה ועם שאר המפגינים ליד ביתו בשבועות האחרונים, הרימה טלפון ללשכתו והפעם הוזמנה פנימה. רות הגיעה לפגישה לאחר צעידה רגלית מפ"ת לירושלים לצד שתי אמהות נוספות, שרונה גואריהן ודינה רביב. שלושתן החלו שלשום לצעוד במחאה על הגזרות הכלכליות הפוגעות בחלשים מכל, באמהות חד הוריות, בילדים ובקשישים. הן גם מוחות על המשך הקפאתו הלא חוקית של חוק הדיור הציבורי.

בפגישה עצמה , מספרת רות, לא היו בשורות גדולות. 

"שאלתי את השר ,אם הייתה לך תחנת כוח אחת שיכלה לשרת או בית מלון או בית חולים, את מה היה לך יותר חשוב להציל? 

הוא ענה שברור שבית חולים. אמרתי לו: אתה אומר דבר אחד אבל בפועל עושה הפוך ממה שאמרת. אתה חייב להבין שהפגיעה בקצבאות ובחלשים ביותר היא פגיעה בבית החולים והעדפה ברורה של בית המלון. לא היה לו מה לענות על זה . הוא רק חזר על זה שלא יהיו ילדים רעבים בישראל.

הוא התעניין בארון הקבורה הסמלי שנשאתי על גבי במסע ושנכתב עליו פה ניטמן עקרון השוויון. פתחתי אותו והסתכלנו יחד על שני הפריטים שבתוכו: מגילת העצמאות וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. את סוחבת כאן את שני הדברים הכי חשובים בחברה הישראלית הוא אמר לי. עניתי שחבל שהתוכן שלהם לא מתקיים כיום. במגילת העצמאות מדובר על מדינה שתקיים שיוויון חברתי. עקרון השיוויון מת. בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו נכתב שאין פוגעים בקניינו של אדם, ואתם מקפידים לקיים אותו בדבקות בנוגע לטייקונים כמו דנקנר ותשובה אבל פוגעים כל הזמן בקניינו של האדם הפשוט ובמיוחד אילו שאין להם. הוא רק ענה שזה מורכב...

דיברתי איתו גם על העיוות ביחס לחד הוריות. צעדו איתי שתי אמהות, שרונה ודינה, אחת אלמנה והשניה גרושה. יש מאה אלף משפחות חד הוריות בארץ. החוק מגביל את האמהות האלה כך שכשיצאו לעבודה אסור להם להרוויח יותר מ4,100 שקל. שרונה למשל היא אמא ל-2 ילדים. עובדת כסייעת ומשתכרת כ-1,500 שקל לחודש, ומקבלת 2,200 שקל קצבת מזונות, ויש הגבלה על שעות העבודה שהיא יכולה לעבוד, כי ביטוח לאומי מגביל את החד הוריות עד לסכום של 4,100 שקל –והסכום הזה אמור לכלול גם מזונות וגם שכר עבודה. זה משאיר אמהות כאלה עובדות ועניות ואת ילדיהן רעבים. מדוע לא לאפשר להן לההיפך מנכס לנטל? להגיע למצב שיוכלו להרוויח מספיק ולשלם מס לקופת המדינה... הוא השיב לי שזה בהחלט נושא לחשוב עליו ושהוא יכנס את אנשי הביטוח הלאומי ואת אנשי משרדו והם ידונו בכך. 

אני יודעת שמדובר בריצת מרתון, אנחנו רק בתחילתה, נדרשת אמונה ונחישות. כשיצאתי למסע הזה לא חשבתי שיהיו בו גם רגעי הישג. הפגישה הזו היום היא עבורי מן חותמת לזה שכשאת מאמינה ונחושה תשיגי את מה שרצית וחשוב לך. 

אני רוצה לפנות לכל מי שקורא בבית ולקוות שגם אתם תצאו מהבית ותצטרפו למאבק החשוב הזה, כשיוצאים החוצה אפשר להשיג השגים מגלים מחדש את הכוח. זה קשה , זה יקח זמן, אבל המאבק הזה הוא עד הסוף! חשוב להבין שמצבנו כאזרחים בעוד חודשיים שלושה יהיה לעין ערוך יותר קשה משהוא עכשיו. אנחנו חייבים להתעורר ולהאבק. 

ביום חמישי הקרוב ב20:00 אנחנו מפגינים/ות כרגיל מול בית השר ברמת אביב גימל."

|אבי, חדר המצב

24.4.13

והשפלת פני סטודנט
=============

איך הפקידה בבנק מתייחסת אליכם? תלוי במצב החשבון?
הסיפור הבא, לא מדבר על תספורות גדולות או הסדרי חוב פשוט על יחס. אבל משקף משהו שאנחנו יודעים על הבנקים והיחס שלהם. אם יש לכם כסף יתיחסו אליכם באופן אחד, אם אין, באופן אחר. הנה מה שליאור הסקל כתב לנו. אנא שתפו, אולי נקבל ככה את תגובת הבנק:

"אני מעוניין לשתף בחוויה הנעימה שאירעה לי היום בסניף לאומי מונטיפיורי ת"א. אז ככה אתחיל בכך שאני לקוח של בנק לאומי מזה 10 שנים.
אני מתגורר בת"א 3 שנים והגעתי למסקנה שהגיע הזמן להעביר את חשבון הבנק שלי לסניף הקרוב לביתי. הגעתי מחויך לסניף לאומי ברחוב מונטיפיורי שם נתקלתי בפקידה. הפקידה "החביבה" הביטה במצב חשבון הבנק שלי והגיבה: "לא המון קורה בחשבון שלך אה?" . כתגובה אמרתי לה שאני סטודנט. היא הציצה שוב בחשבון ואמרה: "תראה... הסניף שלנו לא מתאים ללקוחות כמוך, אנחנו מטפלים בלקוחות פרימיום.. אנשים עם המון כסף אתה יודע....". (דנקנר..? חשבתי בראשי). שאלתי אותה : "אין לכם לקוחות שהם סטודנטים?". היא חייכה ואמרה סטודנטים עשירים.... תראה אני יכולה להעביר אותך לסניף שלנו אבל לא תקבל פה יחס טוב.." באותו הרגע כבר לא חייכתי. ואם הייתי אדם פחות סובלני גם הייתי עונה לה על יחסו הטוב של בנק לאומי ללקוחות פרימיום... הרי כולנו יודעים זאת.

את חשבון הבנק שלי בלאומי אסגור בימים הקרובים אחרי בירוקרטיה ארוכה ומייגעת. אותה פקידה תמשיך לחייך ללקוחות פרימיום ולירוק על סטודנטים (אלא אם מדובר בסטודנטים עשירים. פשוט יש המון כאלו במדינת ישראל)."

|רונית, חדר המצב

25.4.13

בליל ה- 25.4 קבוצת פעילות אנרכה-פמיניסטית למען בעלי חיים יצאה במבצע קישוט מחאתי בגשר לה- גווארדיה בתל אביב. הגשר כוסה בציורי תרנגולות ואפרוחים בני יומם, יחד עם הכיתוב "תעשיית הביצים הורגת". בנוסף, נתלה שלט עם כיתוב זה הנראה לנוסעים בנתיבי איילון. הפעיליםות מוחיםות על ניצול בעלי החיים בתעשיית המזון ומוסריםות "התרנגולות בתעשיית הביצים מוחזקות בתנאים אכזריים כל חייהן, מגידום המקור לחיים של הטלה בכפייה, חלקן לא זוכות לפרוש כנפיים לעולם. התנאים אולי משתנים מלול לול אך הניצול נמשך. כשאינן רווחיות יותר התרנגולות ממומתות ע"י חישמול. השבוע מועצת הלול מנעה הצלה של כ-1000 תרנגולות שנועדו לחשמול ממושב אומץ, וזהו אינו מקרה יחיד. ניצול זה נמשך אך ורק כי אנשים בוחרים לאכול ביצים". הפעילות גם התייחסו במחאתן למעצרי פעילות 

.זב"ח בתאריך ה-24.4, באומרן כי המחאה לא תוכל להיעלם

הערב ב-20:00 !

קבוצות המעברה והלא נחמדים מארגנות את ההפגנה השבועית בסימן "די לגנבת כספי הציבור- וועדת חקירה ממלכתית על התנהלות הבנקים וקשרי הון שלטון!"

ביום שלישי התקיימה ישיבה של וועדת הכספים של הכנסת בנוגע להתנהלות הבנקים במחיקת חובות לטייקונים. למרות שהכספים שייכים לציבור וחברי הכנסת הם שליחי הציבור, מנהלי הבנקים לא מצאו לנכון להגיע ובמקום זה שלחו נציגים זוטרים. מבחינתם לעם אין זכות לדעת מה הבנקים עושים עם הכספים הציבוריים. הטענה של הבנקים כי "הבנקים מוחקים חובות של מאות מיליוני שקלים לציבור" היא מקוממת ושקרית.
הסכומים שהבנקים כביכול מוותרים עליהם (לפעמים) הם ריביות וקנסות ענק שהוספו על סכומי חוב של משפחות שאינן עומדות בהחזרי משכנתאות. הגדלות שמלכתחילה לא היו צריכות להתווסף לחוב.
יתרה מכך, כשזה מגיע לטייקונים אותם ריביות לא מוספות לחובות, להיפך, החוב מקבל "תספורת".

ביום חמישי הזה נוביל את בעלי הבנקים וההון לבית הכלא מאולתר, ומשם נצעד לבית לפיד בדרישה לא לפגוע בשכבות החלשות, להחזיר את 3 מיליארדי השקלים הגנובים של הדיור הציבורי, לאפשר לאימהות חד הוריות לצאת לעבוד ללא חשש שהם יאבדו את קצבאותיהן, להעלות את שכר המינימום והקצבאות, ולאסור העסקה דרך חברות קבלן. בזמן שהממשלה מקצצת ומתעמרת בשכבות החלשות, היא מעלימה עין ממיליארדי השקלים שנגנבים ע"י בעלי ההון והבנקים. במקום לגבות מיסים סבירים מחברות ענק, להפסיק לוותר על מיסים לטייקונים (רווחים כלואים), ולמסות את המאיון העליון לפיד והממשלה מעדיפים שהעם ובמיוחד המעמד המוחלש יכסה את הגירעון. ובכך לפיד מכריז עלינו מלחמה, ולנו אין ברירה אלה להתנגד.

אנו דורשים*:

1. שהממשלה תפעל להחזרת הכספים הציבוריים. אנחנו לא נשלם על עסקאות כושלות והרפתקאות פיננסיות של בעלי הון.
2. הקמת וועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את התנהלות הבנקים ואת תפקודו של הבנק המרכזי.
3. הקפאת הליכי הוצאה לפועל כנגד מי שאינם עומדים בתשלומי המשכנתאות ומציאת הסדרים לכל החייבים.
4. לחוקק חוק שיקבע תקופת צינון של 7 שנים בין משרות בכירות במוסדות המדינה לבין כניסה לתפקידים בבנקים ותאגידי ענק.
אנחנו הרוב- חזרנו לרחוב!

* הדרישות נוסחו בשיתוף קבוצת “בנקים לא מעל החוק".

לאיוונט בפייסבוק

הרשמו לניוזלטר של J14

חדר המצב

Off Notes

walter.h1900@gmail.com